צניעות

ש: אני מדריכה במחנה של עמותה ועלינו ללבוש חולצה של העמותה, אך אינה מכסה מרפק. מה אעשה?
ת: גופיה עם שרוולים ארוכים מתחת החולצה.

קידוש השם בסתר

ש: האם מי שעושה מצווה בסתר ולא בפרהסיא זה קידוש השם?
ת: אם היא כרוכה במסירות. עיין רמב"ם יסודי התורה ה י.

תכנית ריאליטי

ש: האם כדאי לדתיים להשתתף בתכנית ריאליטי כדי להציג את עצמם בצורה טובה?
ת: זו תכנית רדודה מלאה איסורים, ועניינם של דתיים הוא להיות מוסריים ולא לעשות הצגות (ע' רמב"ם יסודי תורה פרק ה).

מירוץ למיליון

ש: האם השתתפות במירוץ למיליון על ידי דתיים היא קידוש השם?
ת: כדי להיות קידוש השם, צריך שקודם כל דבר יהיה מצווה. ומשחק ילדים של חפש את המטמון אינו מצווה, קל וחומר אם כרוך בעבירה של יציאה לחו"ל, וחשיפת הפרטיות לרבים שהיא חוסר ענווה, ועוד דברים בעייתיים.

ניצחון ספורט

ש: האם יש קידוש השם בניצחון של קבוצה ישראלית בספורט?
ת: לא. כדי שיהיה קידוש השם, קודם צריך שיהיה מצווה (רמב"ם, הלכות יסודי התורה סוף פרק ה), וספורט תחרותי הוא מין מושב ליצים (עבודה זרה יח ב).

להחזיר בתשובה

ש: כיצד לעורר אנשים לחזור בתשובה?
ת: עד שאנו מחזירים אחרים בתשובה, עלינו להחזיר את עצמנו, ולהוסיף מידות טובות. וזה בעצמו ירבה קידוש השם כמבואר בסוף יומא וברמב"ם הלכות יסודי התורה סוף פרק ה.

קידוש השם

ש: אלו מעשים עליי לעשות כדי לקיים קידוש השם?
ת: מוסריות. רמב"ם יסודי התורה ה יא.

התייעצות עם רב

ש: על מה צריך להתייעץ עם רב ועל מה אין צורך להתייעץ עם רב?
ת: זו החלטה אישית. אגב, גם התייעצות על השאלה הנ"ל היא החלטה אישית.

עולם הבא

ש: אם אני מקיים רק מצוות בין אדם לחברו יש לי חלק לעולם הבא?
ת: כן. אבל רק חלק.

שאלת רב

ש: האם מותר לשאול רב אף אם איני מתכוון לשמוע לדבריו?
ת: אם אתה אומר לו מראש שזו כוונתך.

עישון או בנות

ש: מה יותר חמור, עישון או להיות עם בנות?
ת: ודאי בנות. עיין סנהדרין עה א: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באישה אחת. רמב"ם יסודי התורה ה. אך גם עישון חמור.

קביעת זמן מצוות על הירח

ש: כיצד אסטרונאט קובע זמני תפילה על ירח?
ת: על פי המשך החשבון מזמן היציאה (עי' אדם על הירח מהגרמ"מ כשר).

שמירת מצוות על הירח

ש: האם ישנו חיוב שמירת מצוות על הירח?
ת: שאלה זו נידונה בספרו של הג"ר מנחם כשר, הנקרא "האיש על הירח" (עמ' 55-51). אדם בוודאי חייב במצוות בכל מקום. התורה קדמה לעולם, ואנו חייבים בה ובמצוותיה לא בארץ ישראל בלבד, אלא על פני כל העולם כולו. כמובן, גידולי ירח אינם חייבים בתרומות ומעשרות, שהרי גידולי חוץ לארץ פטורים אף הם מתרומות ומעשרות, אך שאר המצוות, שאינן תלויות בארץ, חיובן לא השתנה.
כיצד מחשבים את זמני המצוות בירח? שאלה זו היא שאלה כבדה, וכבר דנו הפוסקים בנושא זה בעניין הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. שאלות אלו נפתרות על ידי אקסטרפולציה,אומדן מלבר, כלומר על יסוד מקומות שהזמן ידוע בהם. ברם, הירח הוא מחוץ לזמן. לכן כתבו הפוסקים שאדם הנמצא על הירח ממשיך את החשבון מהמקום שיצא ממנו. נמצא, שייתכן שלאנשים שהגיעו למושבה בחלל ממקומות שונים יהיו זמנים שונים.
שאלה דומה נשאלה בקשר לקו התאריך על פני כדור הארץ. כידוע, במלחמת העולם השנייה הגיעו תלמידי ישיבת מיר לשנחאי, והייתה ביניהם מחלוקת מתי שבת. היו ששמרו שבת וגם יום כיפור יומיים, והיו ששמרו אחד משני הימים. הגרי"ז מבריסק והחזון איש פסקו שיש לשמור שם שבת ביום ראשון, והגרי"מ טוקצ'ינסקי פסק שיש לשמור ביום שבת. המחלוקת היא היכן עובר קו התאריך, מאה ושמונים מעלות מזרחית לארץ ישראל או תשעים מעלות. בדומה לזה, ייתכן שעל הירח יחיו אנשים שיש להם זמנים שונים: הן לגבי שבת, הן לגבי הכרעה בין יום וללילה.
הרב כשר הוסיף שעל הירח מפסידים את מצוות קידוש לבנה. איך אפשר לומר קידוש לבנה כשאתה עומד עליה? וכן נשאל הג"ר מנשה קליין בשו"ת משנה הלכות (ח"ו ס' רנט), האם מותר לומר קידוש לבנה כאשר יש אנשים שעומדים על הירח, כי נראה שעובדים אותם בקידוש הלבנה. הוא השיב שכן, אין נפקא מינה. לדעתו אסור לעלות לירח משום שאין אוויר ראוי וזה מסוכן. ובספר נפש הרב (עמ' עט הערה 7) כתוב שרב אחד אמר שיש לשנות את נוסח קידוש הלבנה שכתוב בו "אני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגֹע בך", והרי אפשר עקרונית לנגוע בו. אך הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שוודאי כוונתנו לומר שכעת, בשעה שאנו אומרים את ברכת קידוש הלבנה ורגלינו עומדות על גבי הקרקע, כעת אין אנחנו יכולים לנגוע בלבנה.
הרב כשר נשאל: האם מותר לדרוך על הלבנה? הרי עושים קידוש לבנה והיא תשמישי מצווה ואסור לבזות תשמישי מצווה. ענה הרב כשר שהירח לא נברא רק כדי שיאמרו קידוש לבנה, יש לו ערך עצמי. בדרך זו יש לשאול, האם מותר לדרוך על אדמת ארץ ישראל, הרי יש מצווה לגור בארץ, והיא תשמיש מצווה? בכל זאת אנו רואים שאנשים דורכים על אדמת ארץ ישראל, כי זו מצווה ללכת בארץ ישראל, וכמו שכתוב: "כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קיא א).

שני עולמות

ש: אני מרגיש בשני עולמות, לומד תורה ומקיים מצוות, וגם חוטא הרבה. אולי אחדול עם התורה והמצוות וכך אהיה שלם עם עצמי?
ת: בוודאי לא לוותר אלא להוסיף תורה ומצוות כמה שאפשר. ועי' איגרת קידוש השם לרמב"ם. וכי מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף יותר?! (ברכות נא א. עין איה שם).

פרישה מן הציבור

ש: אם כל המשפחה מסתכלת בטלוויזיה בדברים לא טובים, ואני לא, זה נקרא שאני פורש מן הציבור?
ת: לא. אמנם לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, אך לא כאשר עושים דבר איסור. מסילת ישרים פרק ה.

ריבוי מצוות

ש: למה צריך כל כך הרבה מצוות כדי לזכות את ישראל? אפשר להסתפק בקצת? אנא מקורות לעיון.
ת: כדי שלפחות תהיה מצווה אחת שיקיים בשלמות ובמסירות. רמב"ם פרוש המשנה סוף מכות. מהר"ל דרך חיים סוף אבות. ספר העיקרים ג כט.

פרטי מצוות

ש: למה למצוות יש כל כך הרבה פרטי פרטים. למה אי אפשר לקיימן באופן כללי ודי בכך?
ת: כמו שבטבע, הכל מדוייק בפרטי פרטים, והרי התורה היא נשמת ההוויה.

[וכן הגרי"ד סולוביצ'יק שהתורה מן השמים כמו הבריאה, וכך חכמתו יתברך עד פרטי הפרטים (דברי הרב קנח-קנט) – רשם מ"צ].

מעמד האישה

ש: האם מימרות חז"ל לגבי מעמד האישה וקיום מצוותיה הן מפני שהיו גברים?
ת: חלילה! אלא הכל שמימי ברוח הקודש. אגב יש הרבה יותר מימרות לשבחן של נשים ולגנותם של גברים.

מכירת עבירות

ש: אפשר להעביר זכויות?
ת: עיין הגהות הרב מרגליות בסוף ספר חסידים.

מכירת עבירות

ש: מותר למכור עבירות שלי למישהו?
ת: אין דבר כזה.

אישה פוסקת הלכה

ש: האם אישה יכולה לפסוק הלכה בענייני טהרת המשפחה?
ת: כדי לפסוק, יש לדעת. אם יודעת, יכולה לפסוק, אך זה נדיר מאוד. אבל לפסוק מובנו הוא הכרעה בנושא חדש. אך בעניינים ישנים שכבר נפסקו, ודאי אישה יכולה, כמובן אם יודעת, ואכן יש יודעות הלכה בתחום זה (רמ"א יו"ד רמב, יד. פתחי תשובה ח"מ ז סק"ה).

כל המוסיף גורע

ש: מתי אומרים כל המוסיף גורע ומתי אומרים כל המרבה הרי זה משובח?
ת: תלוי אם ההוספה מזיקה מצב אחר. מסילת ישרים פרק כ, משקל החסידות.

פסיקה עצמאית

ש: האם אסור לפסוק נגד דעה של גדולי הדור?
ת: אדרבה מי שבדרגת פוסק חייב לומר את האמת ולא לבטל דעתו. הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ג פח). שו"ת משנה הלכות (ח קלז).

יהדות עם חיוך

ש: האם אין מעלה להגיש יהדות עם חיוך כמו בית הלל?
ת: בוודאי, בתנאי שזו באמת יהדות אמיתית על פי ההלכה. ואגב לא הלל הוא שאמר הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, אלא שמאי. אבות א טו.

בין אדם לחברו

ש: מה יותר חשוב לחינוך ילד ובמה להשקיע יותר - בין אדם לד' או בין אדם לחברו?
ת: ד' מעדיף יותר מצוות בין אדם לחברו. רא"ש ריש פאה. כי בין אדם לחברו גם כולל בין אדם לד'.

[והוא הדין כל שכן בהידור מצווה. מסופר על ר' אריה לוין שנכנס לחנות לקנות אתרוג. הציץ ר' אריה בתיבות העץ, שלח ידו אל רפידת צמר הפשתן, שלף אתרוג, שאל מחירו, שילם את אשר השית עליו המוכר ויצא לעיניהם הנדהמות של הנוכחים. שאלו אחד הנוכחים, האם לא נשתכחה ממנו ההלכה שחייב אדם להדר באתרוגו (סוכה לא א)? השיב ר' אריה: "שתי מצוות צריכות הידור. אתרוג, שנאמר בו: 'פרי עץ הדר', וכיבוד זקנים, שנאמר בו: 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן'. ואתה, צא לרחובה של עיר וראה כמה מקפידים אחינו בני ישראל במצווה הראשונה וכמה ליבם גס והם דשים בעקבם את המצווה השנייה. ואתה, ילדי היקר, אמור בעצמך, מה ראוי, לדעתך, להדר בו יותר..." (צדיק יסוד עולם 116-115). והג"ר משה פיינשטיין היה אופה את מצות המצווה שלו במאפיה אחת שנים רבות. שנה אחת נפתחה מאפיה חדשה עם יותר הידורים, והגרמ"פ אמר שמעתה יאפה מצותיו במאפיה החדשה, אך כשהגיע הדבר לידי מעשה חזר וניחם על דברים אלו, והסביר: אם הוא יעבור ויאפה במאפיה השניה – הכל יעשו כמותו ויעזבו גם הם את המאפיה הישנה, וכך תיהרס פרנסתו של הראשון. נשאר הגרמ"פ לאפות מצותיו במאפיה הראשונה, אף שהיתה פחות מהודרת, כדי שלא לאבד מקור פרנסתו של יהודי (מגד גבעות עולם סה-סו. ועיין עוד בתורה תמימה – שמות טו ב אות יב בסוף) – רשם מ"צ].