76 שיעורי וידאו 1793 שיעורי שמע 1270 מאמרים 1769 שו"תים 4632 שו"ת סמס שיעורי הרצי"ה
  סל קניות אין לך פריטים בסל

שונות
ספרים דיגיטליים
זוגיות
חינוך
ספרי ילדים
פרשת השבוע
אמונה
תפילה
שונות
חגים
הלכה
חסידות
תנ"ך ומפרשיו
En Francais
שיעורים מוקלטים mp3
ספרי קריאה
מוסר
לועזית
תשמישי קדושה
קישורים
אבינרפדיה
בלוג
שו"ת וידאו


סך הכל: 8 שו"ת סמס בנושא זכר לחורבן

קריעה על ירושלים

ש: ראיתי שכתב הג"ר צבי שכטר (עקבי הצאן עמ' צט-קא, קח): והנה המנהג הפשוט, שאין קורעים על ירושלים העתיקה כעת שהיא תחת שלטון ישראל, דהלכה כדברי המֵקל באבל (הגרשז"א מחייב והגרמ"פ פוטר). ואף שבגמרא מו"ק (כו, ב) אמרו, שאבלות לחוד וקריעה לחוד, ואין כלל זה (דהלכה כדברי המֵקל) שייך לגבי קריעה, - שאני קריעה על ירושלים והמקדש, שאינו מדין קריעה בעלמא, אלא מדין אבלות.

מצד שני, שאלו את הג"ר חיים קניבסקי בס' מילי מעלייתא מהרב אברהם זאב ביבער (עמ' פט): האם שייך הכלל דהלכה כדברי המקל באבלות לגבי אבלות דירושלים? וענה: לא מצינו.
מה דעת הרב?
ת: זה באמת נושא אחר. כלומר, זה נושא מיוחד, לא כמו אבלות על אדם.

קריעה על הר הבית ואמירת "נחם" בט' באב

ש: רבנו הרב צבי יהודה חידש להלכה, שבימינו, כיוון שהר הבית בשליטתנו, אף הרואה את מקום המקדש אינו קורע (טל חרמון - מועדים עמ' 218). אבל כאשר רבנו נשאל בדבר הטענה הידועה, כאילו תוכן אמירת בקשת "נחם" בט' באב הינו שקרי בימינו בגלל הקטעים של "מר מצבנו", השיב: "ירושלים היא עדיין בזויה ושוממה, כי עיקר ירושלים הוא בית המקדש. גם ירושלים העתיקה עדיין במצב של "שוממה ואין יושב". אי אפשר לגשת אל העיר העתיקה ולראות גלי אבנים של בתי כנסת – ולא להתפרץ בבכי"! (למקדשך תוב עמ' 11). נראה שפסקים אלו של רבנו סותרים זה את זה?
ת: אכן אמר רבנו הרב צבי יהודה לא לשנות שום דבר מט' באב, אפילו אחרי מלחמת ששת הימים, כי ט' באב הוא בכי על דבר הרבה יותר עמוק, כמו שכתוב באורות המלחמה, שהבכי של ט' באב ושל תיקון חצות הוא בכי על נפילת השכינה ותוצאותיה: חורבן בתי המקדש, הגלות וכו'. תיקון חצות – לצדיקים, וט' באב - לכל עם ישראל. אבל הקריעה על ראיית הר הבית היא ממוקדת. הרי נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקסא): "הרואה ערי יהודה בחורבנן – קורע". הפוסקים הסבירו שהכוונה למקום שנמצא תחת שלטון גויים (ב"י ד"ה "הרואה", ב"ח ד"ה "הרואה", מג"א ס"ק א, ט"ז ס"ק א, מ"ב ס"ק א). לפיכך, לפי דעתו של רבנו הרב צבי יהודה, אין עוד חובת קריעה על ערי יהודה, כי הכול תלוי בשלטון. א"כ, נכון הדבר לגבי ערי יהודה, אך מה עם ירושלים ומקום המקדש? אלא, משום שלגבי ערי יהודה לשון הגמרא היא "ערי יהודה בחורבנן", לגבי ירושלים לשון הגמרא "ירושלים בחורבנה", וגם לגבי בית המקדש לשון הגמרא "בית המקדש בחורבנו", א"כ, לשון "חורבן" דומה בכל מקום. והיום, כיוון שהם תחת שלטון ישראל, אין קריעה.
עכשיו אנו יכולים לבנות בית המקדש ואין מי שיעכב בעדנו. אמנם איננו בונים, ואף איננו רוצים לבנות, משיקולים שונים, תורניים, מדיניים ואחרים, ואולם, בין שהשיקולים נכונים ובין אם לאו, מכל מקום זו החלטה שלנו, ולא הגויים מעכבים בעדנו מלבנות, לכן אין קורעין על ראיית מקום המקדש החרב.
הר הבית עד היום בידינו, ומה שאנחנו נותנים לערבים להיכנס, בין שזה נכון ובין שזה לא נכון – זאת החלטה שלנו.
אגב, הרבה יהודים ביום העצמאות מביאים רשימה של תלונות במקום לשמוח. אני אומר להם: למה אתם הופכים את היוצרות? ביום העצמאות תשמח על מה שיש ובט' באב תבכה על מה שאין. ולא הפוך, שביום העצמאות תבכה על מה שאין ובט' באב תשמח על מה שיש...

קריעה על הר הבית בזה"ז

ש: כידוע, רבנו הרב צבי יהודה חידש להלכה, שכיוון שהר הבית נמצא תחת שליטתנו, הרואה את מקום המקדש אינו קורע (עיתון הצופה מי"ג תמוז תשכ"ז והובא במקור חיים השלם מאת הג"ר חיים דוד הלוי ח"ב פרק צה אות א, טל חרמון - מועדים עמ' 812, שיחות הרב צבי יהודה - יום העצמאות ויום ירושלים עמ' 90 - מאמר ליום ירושלים שנת תשלב ובס' פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד ח"א, עמ' 245-244), וכן נהג בעצמו (ס' רבנו מאת הרב שלמה אבינר עמ' 112).

ראיתי בס' פניני הלכה (סוף ח"א במהדורה השנייה), שהרב אליעזר מלמד כתב, שהיום גם רבנו הרב צבי יהודה היה אומר לקרוע על ראיית המקדש, לאחר חילולי השם הנוראים הנעשים שם. מהי דעתו של הרב בעניין?
ת: ב"ה, הר הבית עדיין תחת שלטוננו. (כלומר, פסק ההלכה של רבנו הרב צבי יהודה עומד במקומו, ואין צורך לקרוע על מקום המקדש).

אתחלתא דגאולה

ש: האם זה נכון שבימינו לא משאירים אמה על אמה זכר לחורבן כי זה אתחלתא דגאולה?
ת: לא נכון.

תמונה של ירושלים

ש: האם על האמה על אמה זכר לחורבן אפשר לשים תמונה יפה של ירושלים?
ת: לא. אין זה מיועד ליופי אלא לעגמת נפש (שו"ת שאילת שלמה ב קסג. ג קנא).

אמה על אמה

ש: באולם שמחות ובית מלון?
ת: חייב ככל מקום. פס"ת שם.

אמה על אמה

ש: ובפנימיה של ישיבה?
ת: כן. ככל מקום. ועיין בשו"ת משנה הלכות יא תסג.

אמה על אמה

ש: האם יש להשאיר אמה על אמה זכר לחורבן גם בבית כנסת ובית מדרש?
ת: לא. ולא בתלמודי תורה. ביה"ל ס' תקס. פס"ת שם.

רשימת הנושאים:
אבלות | אינטרנט
אירוסין | אישי התנ"ך
אלול | אמונה
אמונות תפלות / דרכי אמורי | אנטי ציונים חריפים
ארבעה מינים | ארץ ישראל
בגדים / יופי | בידור
בין המצרים | ביקור חולים
בישול עכו"ם | בית הכנסת ובית המדרש
בית-משפט | בכור בהמה
בל תשחית | בעלי חיים – שונות
בר מצווה | ברית מילה
ברכות – שונות | ברכות התורה
ברכות על מזון | ברכת המזון וברכה אחרונה
ברכת כוהנים | בשם אומרו
בשר בחלב | גאולה
גידול ילדים | גיטין / גירושין
גניבה / גזל | גניבת דעת
גניזה | גרים
האוכל בשוק | הגומל
הכותל המערבי | הלוואה
הלכות "שבת שלום" | הלכות אוטובוס
הלכות בין הזמנים | הלכות בין המצרים לחייל
הלכות ביקור במוזיאון | הלכות דירה וחנוכת הבית
הלכות התעטשות | הלכות חגים לחייל
הלכות חורף | הלכות חנוכה לחייל
הלכות טרמפ | הלכות יום הכיפורים לחייל
הלכות סוכות לחייל | הלכות פורים לחייל
הלכות ראש השנה לחייל | הלכות שומרים
הלכות תענית | הפרשת חלה
הר הבית ובית המקדש | הרצל
השבת אבידה | זכר לחורבן
חב"ד | חברות
חדש | חודש אדר
חול המועד | חוקות הגויים
חוקי תנועה | חינוך ילדים
חנוכה | חתונה
טבילת גבר | טבילת כלים
טהרת הברית | טהרת המשפחה / מקוה
טיולים בארץ ישראל | טלפון
יהונתן פולארד | יום הולדת
יום העצמאות | יום השואה / השואה
יום טוב | יום טוב שני של גלויות
יום כיפור | ייחוד
ימי ספירת העומר | יציאה לחו"ל
יצרים | ישיבה
יששכר וזבולון | כבוד הספרים
כיבוד אב ואם | כיסוי ראש
כיפה | כפירה
כשרות | כתובת קעקוע
ל"ג בעומר | לא ילבש
לולב | לידה
לימוד תורה | לימוד תנ"ך באמונה
מבצע "עמוד ענן" | מדי צה"ל
מדינת ישראל | מזוזה
מידות טובות | מלחמה
מלמדים ותלמידים | ממשלת ישראל
מנחה / מעריב | מסחר
מצוות / הלכה | מקובלים
מרן הרב קוק | משיח
נדרים / שבועות | נוסח התפילה בדור של גאולה
נזקים | נטיות הפוכות
נטילת ידיים / רחיצה | נטילת ידיים לסעודה
נישואים | נעליים
סגולות | סוכה
סיום | סכנה
סמ"ס | סעודה / מזון
ספירת העומר | ספר תורה
עבודה | עבודה זרה
עברית | עדות
עירובין | עם ישראל
עמלק | ענייני פיוס ומחילה
ערב וקריאת שמע על המיטה | ערבים
פדיון הבן | פורים
פורים טיש | פסח – חמץ וקטניות
פסח – ליל הסדר | פסח – מצה
פסח – שונות | פרייה ורבייה
פרשת גלעד שליט | פרשת זכור
צדקה ומעשר כספים | צה"ל
ציצית | צניעות
צער בעלי חיים | קבורה / בית קברות
קברי צדיקים | קדושת כוהנים
קונטרס אהבת ישראל ואכילה | קידוש השם
קריאת התורה | קריאת שמע
ראש השנה | ראש חודש
רבי נחמן | רבנו הרב צבי יהודה
ריבית | רפואה
שבועות | שבע ברכות
שבת – הבדלה ומוצאי שבת | שבת – הכנות, הדלקת הנרות וכו'
שבת – מוקצה | שבת – מלאכות
שבת – קידוש וסעודות | שבת – שונות
שבת – תפילות, קריאת התורה ושמו"ת | שהחיינו / הטוב והמטיב
שו"ת נכדים וסבים | שו"ת על הגירוש מגוש קטיף, לפניו ולאחריו
שונות | שחייה
שידוכים | שילוח הקן
שינה והטבת חלום | שירה
שירות לאומי | שירותים
שם ד' | שמונה עשרה
שמות | שמחת תורה
שמיטה | שמירת הלשון
שמירת נגיעה | שקר
תאריך נוצרי | תוכחה ומחאה
תחנון | תלמיד חכם
תנועת נוער | תספורת וגילוח
תענית אסתר | תפילה – דינים שונים
תפילה – שליח ציבור | תפילה במניין
תפילין | תפילין של רבינו תם
תפילת הדרך | תרומות ומעשרות
תרומת איברים | תשובה
תשעה באב |


דף בית    |    וידאו    |    אודיו    |    מאמרים    |    שו"תים    |    שו"ת סמס    |    משלוחים    |    שאלות נפוצות    |    צור קשר    |    הקדשות    

mp100 systems - בניית אתרים